וואו. איזה ערב עוצמתי, עמוק ומעורר תקווה עבר עלינו נפגשנו במוצאי החג והשבת כ־30 חברים וחברות ב"פנוכו: מרחב מארח" בתל אביב לערב תיקון (לאחר) שבועות מיוחד, שהוקדש כולו לחלק השני של "קריאות כיוון לישראל" #2. העזנו להביט קדימה ולשאול בכנות: כיצד אנו, צעירים וצעירות מהמגוון הציוני, יכולים להשיב את האמון ולמצוא חזון משותף?
למי שפספס, או פשוט רוצה להיזכר ברוח המיוחדת שהייתה שם, הנה סיכום קצר של מרתון הלמידה והשיח שלקח אותנו אל תוך הלילה:
אבי וידמן (מנכ"ל קרן זריחה - מכון חקר לחברה החרדית) - ערך לנו היכרות מעמיקה עם החברה החרדית על רבדיה השונים ועם שאלת האחריות שלנו כחברה ישראלית משותפת בתוך הסיפור הזה. הייתה שיחה כנה, מורכבת ומאוד מלמדת.
רועי עזיזי (מנכ"ל "הננו" ויזם חברתי) דיבר על התחושה שהמערכת בישראל כבר לא זקוקה ל״תיקון״ קטן, אלא לכינון מחדש של חזון ומנהיגות. מתוך זה עלתה קריאה חדה לצעירים לא רק "להיכנס לפוליטיקה", אלא לבחור בעשייה אמיתית, בפתרון בעיות דרך החברה האזרחית, ובבניית מנהיגות מתוך שליחות של חזון ספציפי.
יונתן (ג'וני) רותם העלה אותנו לתדר קצת אחר וערך לנו “שעת סיפור” סביב חסמבה מתוך הסיפור עלתה השאלה העמוקה – איזה אנשים אנחנו רוצים להיות כחברה, והאם אנחנו מוכנים להיות “פראיירים” במובן של לקחת אחריות ולתת מעצמנו. ומה היא גבורה בעצם?
אייל גלזר הוביל אותנו בשיעור מיוחד על תיקון המידות ובעיקר על עין טובה. שוחחנו על הבחירה להאמין בטוב האינסופי שקיים באנשים, גם כשקל וטבעי יותר ליפול לציניות או לייאוש מהאחר.
תודה לכל מי שהגיע, שיתף, הקשיב והביא את עצמו . כרגיל, מעורר תקווה לשבת יחד, אנשים שונים מאוד, ולנסות בכנות לחשוב איך בונים כאן עתיד טוב יותר.
נשמח לקבל את המשוב שלכם.ן כדי ללמוד ולהשתפר.
